יום ראשון, 29 במאי 2011

קונספט סרט תדמית- אוניברסיטת בן גוריון

         
תחילתו של כל סרט תדמית טוב מתחיל בקונספט, כלומר רעיון, תפיסה, גישה וחשיבה.
כשניגשנו לבצע את פרויקט סרט תדמית לאוניברסיטת בן גוריון, אשר נועד להקרנה במטוסי אל-על, עלו במשרדי  BNC מספר רב של אפשרויות, זאת לאור הדרישות הבאות:

הפקת סרט שאורכו כ-60 שניות בלבד.
התמודדות מול קהל שלא בהכרח מכיר את האוניברסיטה.
סרט תדמית בעיקר לתושבי חוץ.
סרט שמעבר למידע גם ירגש את הצופה.
התמודדות עם תקציב נמוך יחסית.

לאחר דיונים רבים עלה הקונספט המנצח במסגרת סרט תדמית "קטן וחכם" .
באמצעות חשיבה מאומצת, מתכון לקונספט מצויין, ניצול וייעול כל הכלים שברשותינו, בתוספת יציקת התכנים הנדרשים מהאוניברסיטה, הושלם שלב התסריט.

את הסרט, ניתן לראות:



מהו למעשה הקונספט של סרט תדמית זה?
הרעיון המרכזי, היה לחלק את הסרט לשניים, כאשר הויזואל זהה בשני החלקים, אך הקריינות, המוזיקה והאוירה שונים במהותם בין שני החלקים.
החלק הראשון מוקדש להעברת כל האינפורמציה לכאורה באופן ישיר וברור.
לעומתו, החלק השני מוקדש להעברת ערכים ותחושות, הבאים לידי ביטוי באופן אמוציונאלי ומרגש, זאת במטרה לרגש את הצופה ולאפשר לו להזדהות עם המותג.
ברגע בו הצופה עובר מהויזואל ההתחלתי על רקע ההסבר האינפורמטיבי, אל אותו ויזואל בדיוק, אשר מכיל קריינות שונה הכוללת רגשות, תחושות, ערכים ואמוציות, נוצר אצלו אפקט הפיצוח וההבנה והן החיבור אל המותג.

שימוש בקונספט מסוג זה, מותיר בידינו ניצחון כפול.
האחת,  היא העברת האינפורמציה ה"יבשה" באופן ישיר, ברור ועוצמתי.
כך שהמידע מתקבל באופן בהיר וברור בקרב הצופה.
והשנייה והיא בעלת עיקר החשיבות, היא שבסוף סרט תדמית מסוג זה, הותרנו את  הצופה נרגש, מזוהה ומחובר לערכים הרגשיים של האוניברסיטה.

לסיכום 
סרט התדמית של אוניברסית בן גוריון, הוא דוגמא לפיצוח חכם, יעיל, יצירתי המכיל את כל האלמנטים הנדרשים על מנת להעביר את המסר וכן עונה על כל המרכיבים והדרישות שעלו ביחס לתקציב.
הסרט זכה למחמאות ושבחים רבים ואנו למדים ממנו, שעל מנת ליצור סרט תדמית ראוי, מועיל ואפקטיבי שמניב הצלחה, אין אנו בהכרח זקוקים לתקציב גדול, כי עם שימוש בסרט תדמית "קטן וחכם" שנותן את התפוקה הרצויה.


יום רביעי, 11 במאי 2011

תקציב סרט התדמית

תקציב סרט תדמית מורכב ממספר רב של אלמנטים.
כל אלמנט וההשפעה שלו על המחיר.
באופן גס ניתן לחלק את תקציב סרט התדמית לשלושה חלקים מרכזיים.

   1. בימוי, קונספט, תסריט והפקה
   2. צילום
   3. פוסט פרודקשן
לתסריט השפעה עצומה את תקציב סרט התדמית.  


תסריט אשר יכלול מספר רב של ימי צילום כמובן שיעלה באופן משמעותי את מחיר הסרט  וגם תסריט אשר לא ידרוש הרבה ימי צילום אולם יתבסס על הקמת תפאורה מושקעת כולל ניצבים ושחקנים יקרים יקפיץ משמעותית את התקציב.

מצד שני תסריט "קטן וחכם" יכול להוזיל באופן ניכר את עלויות הסרט והתוצאה לא תהיה תמיד פחות טובה מסרט בעל תקציב "שמן".

למרכיב הצילום השפעה דרמטית על התקציב. ראשית ניתן ליצור סרט תדמית אף ללא ימי צילום. דוגמא טובה לכך ניתן לראות בסרט שנעשה לחברה שנקראת lime cellular בלינק הבא:



במקרה הזה התקבלה  החלטה לא לגשת לצילום בחנויות אלא לחלק את "עוגת התקציב" באופן שונה בכך שנשקיע בעריכות הוידאו המורכבות על חשבון צילום בשטח.
לימים החלטה זו הוכיחה את עצמה ובעקבות הסרט החברה התקדמה באופן משמעותי ביחס ליעדים שקבעה לעצמה.

תקציב יום הצילום מושפע החל מבחירת הצלם, גודל צוות הצילום וההפקה, לוקישנים, מרחק הלוקישנים, שחקנים, שעות עבודה נוספות ועד מרכיב הציוד הטכני אשר כולל מספר רב של סוגי מצלמות , בפורמטים שונים ובאיכויות שונות במחירים שונים.


שלב הפוסט פרודקשין, כלומר סה"כ המרכיבים לאחר הצילום נותן את השפעתו בצורה ישירה על תקציב סרט התדמית.
האלמנטים אשר מרכיבים את שלב הפוסט פרודקשין  מתחלקים בגדול לשנים: עריכות וידאו ועריכות סאונד.  מספר משמרות העריכה, אופי העריכה, תוכנות העריכה, האריזה הגרפית, הדמיות בתלת מימד וכו' משפיעים על מחיר הסרט. כנ"ל  לגבי עריכות הסאונד, אופי הקרין ומחירו, מיקס הסאונד וזכויות פס הקול הם חלק בלתי נפרד מתקציב סרט התדמית.

לסיכום למרות האלמנטים הרבים אשר מרכיבים את התקציב, "החוכמה" היא לתמחר את הכל מראש ולחלק את "עוגת" התקציב באופן אשר יתאים בדיוק לצורכי הלקוח.
מכאן, יקבל הלקוח את הסרט הטוב ביותר ביחס לתקציב הקטן ביותר בהתאם לאופי התסריט.


יום שלישי, 19 באפריל 2011

מה זה סרט תדמית ולמה זה טוב?


מחפשים משקיעים לסטארט-אפ? יש לכם מוצר חדש? שירות מעניין? השקה גרנדיוזית של הדבר הבא?
או שמא אתם מרגישים שאתם צריכים להקפיץ את הביזנס שלכם בכמה מדרגות מבחינה שיווקית?
כנראה בגלל זה אתם קוראים את המאמר הזה.
אני משער שמישהו המליץ לכם להפיק סרט תדמית.
אבל מה זה בדיוק סרט תדמית?
איך מפיקים סרט כזה? 
כמה זה עולה?
ומה ייצא לנו מזה בשורה התחתונה?

מה זה סרט תדמית ולמה זה טוב?

סרט תדמית הפך אצלנו למושג המתייחס למשפחה שלמה של סרטי וידאו בקטגוריית ה-Industrial.
(בעולם הוידאו נהוג לחלק את התעשייה לשלוש רמות עיקריות – Broadcast / Industrial / Consumer).
סרט התדמית הקלאסי מיועד להציג מוצר או שרות בצורה חוויתית, בדרך מהירה ומרשימה אשר יוצרת אימפקט גדול על הצופה, בדרך כלל כדי להעלות את קרנו של נושא הסרט בעיני הצופה – מה שאמור להגדיל גם את קרן הפנסיה של בעל המוצר או השרות.

לסרטי התדמית ישנם בדרך כלל שימושים רבים:
  • גיוס כספים ממשקיעים או תורמים
  • הצגה וחשיפה של מוצר או שירות חדש
  • יצירת אפקט ויזואלי מרשים בתערוכות וכנסים
  • יצירת באזז באינטרנט
  • כלי עזר משמעותי בתהליך המכירה
  • ולעיתים, פשוט להעביר בדרך מהירה ואחידה מסר כלשהו.

לעיתים אנו נתקלים בלקוחות אשר מעוניינים בסרט תדמית שהוא בעצם סרט הדרכה.
על ההבדלים המדויקים בין השניים נעמוד במאמרים הבאים, אבל זה הזמן להבין נקודה חשובה מאוד.
בעוד שסרט הדרכה מטרתו העיקרית היא להעביר מידע לצופה, סרט תדמית מוצלח פועל במישור אחר לחלוטין.
הכוח האמיתי של סרט תדמית נמצא ברגש שהוא מייצר אצל הצופה.

בעולם הדיגיטלי שלנו כיום, המדיום (אמצעי התקשורת) הפך להיות זמין מאוד ונמצא בכל מקום.
אנו יכולים להחשף לתוכן וידאו במגוון עצום של דרכים: אינטרנט, סלולר, תערוכות, מסכי חוצות ובקרוב גם עם זונדה.
תוכן וידאו, פועל גם על חוש הראייה וגם על חוש השמיעה.
כאשר אנו מצליחים להפיק סרט ראוי, אין כיום דרך טובה יותר כדי להציג נושא חדש בפני מישהו.
ובדיוק כשאני כותב את המשפט הזה אני חושב "אז למה בעצם אני כותב מאמר? – אולי אני צריך לעשות סרט על סרטי תדמית?
הגיוני. יגיע בקרוב.
במהלך העבודה שלנו, שהיא בדרך כלל יותר יצירה מאשר עבודה (כן. אחנו יוצרים. אמנים. לא סתם עובדים), אני נתקל בטעות נפוצה: לא מעט לקוחות רוצים להכניס בסרט את כל היתרונות של המוצר, את כל המידע אודות הארגון, את כל הפעילות המדהימה שנעשתה בשנה האחרונה ועוד ועוד מידע חשוב שלא יסולא בפז. טעות. טעות גסה.
סרט תדמית הוא לא כלי אינפומרטיבי.
סרט תדמית הוא מניפולציה רגשית.
ובזה אנחנו עוסקים – רגשות.
בסרט חכם של פחות מדקה אפשר לייצר אצל הצופה רגש חזק מאוד – אמפתיה, צחוק, חמלה, התלהבות, סקרנות, אחריות, שייכות ואפילו לגרום לו לדמיין את הדולרים נופלים עליו מהשמיים (במידה משקיע בסטארט-אפ...).
וכאן הכוח הגדול של סרט.
זכרו את זה. זו אבחנה שתעזור לכם מאוד בהמשך.
 
הסתכלו לדוגמא בסרט הבא:

סרט זה של דואר ישראל מציג את שרות ה-iPost, הופק במטרה לחשוף קהל מגוון מאוד לשרות חדשני שיוביל למהפכה בעולם הדואר שלנו.
אז נכון, הסרט מעביר לא מעט מידע וסוקר את היתרונות של השירות החדש אך מה שחשוב בסרט זה, זו הדרך בה הכל מבוצע ומוצג לצופה.
נקודת הפתיחה שלנו הייתה שהדואר נתפס בעיני רבים כמקום ארכאי ומיושן, ועולם התוכן של מכתבים שייך לדורות הקודמים.
לא אכנס כעת לפירוט תהליך התחקיר ובניית האסטרטגיה (ניגע בזה במאמרים הבאים), אלא רק חשוב לי כעת שתבינו שמטרת העל של הסרט הייתה לחבר את הדואר לעתיד.
נכון שחשוב שאנשים יבינו את כל היתרונות של iPost, והסרט אכן גם עוסק בזה, אבל מה שהסרט עושה וכאן הכוח שלו זה שאצל הצופה תשאר ההרגשה שהדואר נותן שרות טכנולוגי מתקדם, ממוחשב ועדכני, שמוביל אצל כולנו מהפכה ביחס למה שאנחנו חושבים על דואר, או במילה אחת – iPost.

זו בדיוק הסיבה שמבחינה ויזואלית בחרנו להציג ממשק טכנולוגי סופר-מתקדם (היי, הסרט הזה הופק ב-2006, ואז טכניקת המגע לא היתה כל כך נפוצה כמו היום...) 
אם תשאלו צופה בסרט לאחר שעה, מה הוא למד מהסרטון, תגלו שלא הרבה פרטים, אבל מה שבהחלט הוטמע אצלו זה שהוא יודע שלדואר יש עתיד חדש שנקרא iPost וכדאי מאוד להמשיך ולעקוב אחרי זה.

לסיכום אנחנו מפיקים סרטי תדמית כי בזמן קצר מאוד ניתן להעביר חוויה רגשית עצומה אל הצופה,
ולגרום לו לחוש מה שאנחנו רוצים כלפי נושא הסרט שלנו.
וזה מה שמאפיין סרט תדמית מוצלח – היכולת ליצור חיבור רגשי חיובי בין נושא הסרט לצופה.
לא להעביר מידע, לא לתת את כל הפרטים אלא רק רגש, רגש ועוד רגש.
זו כל התורה על רגל אחת.